Hebreo titulo.PNG
amazon logo.png
portadaycontraportada07 Julio.jpeg
Portada nueva 1.JPG
amazon logo.png

 

פרולוג:
[ ה א ר נ י רי ה קה]
בשורות הבאות אסביר מדוע בחרתי ר ככותרת לנו ל ב ה לה את השם * ר א ס ס ר פ נ ר ס נסה בטנג'יר.
ל א ר ס ל פ נ ר ר נסה ' צ'אפו י רי נפטרה בגיל ארבע עשרה בטנג'יר; או ה לם היא עדיין נמצאת בינינו ומנהלת שיחות עם ה א ר נ י רי ה קה,
*הסו ר ב י רינו י נ ל ייטו שלה. אני כותב לא רק את זכרונותיהם של אנשי טנג'יר, אלא גם את דעותיהם, כמו שחוותה
וממשיכה לחוות אותם ל א ר ס ל פ נ ר ר נסה במשך יותר ממאה שנות י היו ה תה בינינו. הנו ל ב ה לה מורכבת מפרקים קצרים , שבהם
ל א ר ס ל פ נ ר ר נסה מספרת ל ה א ר נ י רי ה קה דברים, והוא, שגם מחבר שורות אלו, מספר וחולק את חויות נוף ילדותו וצעירותו
בטנג'יר (עודני ממשיך להיות ילד למרות כמעט שבעים שנותי).
כדי להבחין מי מדבר מבין השניים, שמם יופיע בסוגריים […]. אספרנסה מדברת תמיד בגוף ראשון ומספרת את
תחילתו של כל פרק, ואני (אנריקה) אחראי על הסופים, כך יוצא שלפעמים גירסאותינו קצת סותרות מה שגורם
לחילוקי דעות זניחים.
משפחת צ''אפו י רי הייתה משפחה טנג'יראית (במלוא מובן המילה) ממוצא אנגלי, משפחה בעלת עושר רב שירדה
מנכסיה, שלא להגיד, נותרה ללא כלום. האחוזה י וי ה לה ל אאו ה ח ר נ ה ייה, עם החצר הגדולה של יותר משלושים אלף מטרים,
הפכה לשלושה בניינים מפלצתיים, וזאת על אף התצפית המופלאה אל מפרץ גיברלטר שהשתמרה היטב.
[אלסרפלרננרסה]
תודה לך ה א ר נ י רי ה קה על ההקדמה, היא גורמת לי להיזכר ביותר ממאה שנותי בעולם הזה, עולם שבו חזיתי כמעט בכל
הטוב כמו גם ברע שקיימים בבן האדם; היכולת שלי לתקשר אתך מאפשרת לי לא רק להיזכר אלא גם להרגיש שאני
כאן, שאני רואה את כל המשפחה, את החברים ואת החברים של החברים, רשימה אינסופית, אבל אינני מסוגלת
לראות את העתיד, אפילו לא לדמיין אותו, נדמה שמישהו או משהו מונע זאת ממני.
אתמול ראיתי אותך בביתו של בן אחותי ל אאו ה ח ר נ ה ייה; הוא נראה זקן, כיאה למישהו שכבר חגג תשעים ושתיים שנים,
הוא סיפר לך על הנסיעות שהם עשו לאירופה של שנות השלושים, תמיד באוניות יוקרה מרהיבות, לכן אני מבקשת
ממך שתשים תמונה של אחת האוניות האלו ושתחפש ביומן המסע שגיסי, ל א י מי ר ל ה יאנו ר. ' מא ר ר ל צ'נהה, כתב לאורך הדרך.
אני יודעת שיש לך העתק של המחברות הללו.
אתה אומר לי שבקרוב תסיים את הנו ל ב ה לה ושהיא תפורסם כספר ' ט ר ר י די ר ציו ה נ י לי, מנייר, ומאחר שלכל הקוראים יש טלפון
נייד הם יוכלו לראות את הסרטונים, את התמונות ולשמוע את הקולות שדף נייר לא מסוגל להמחיש. אני לא ממש
מבינה איך הולך לעבוד כל מה שאתה מתאר לי על קישור או קוד סריקה שדרכם אפשר לראות את כל התמונות,
הסרטונים והצלילים, אני מחכה בקוצר רוח לספר ולהיכרות מקרוב עם נפלאות הטכנולוגיה.
מספרדית תיקרוהה Esperanza*
מספרדית

Prefacio

[Enrique]

En las siguientes líneas explico el motivo del título de la novela «Esperanza en Tánger».

Esperanza Chappory falleció a los 14 años en Tánger; pero todavía está entre nosotros, y habla con su sobrino nieto Enrique. Estoy escribiendo no solo memorias de tangerinos sino también sus opiniones de lo que Esperanza ha visto y sigue viendo en estos más de 100 años de su estancia entre nosotros. La novela se compone de cortos capítulos en donde Esperanza le narra cosas a Enrique y este (autor de la novela) cuenta vivencias de su niñez y su juventud en Tánger 
Para distinguir quien habla pongo entre corchetes su nombre […]. Esperanza siempre habla en primer lugar y cuenta el principio de cada capítulo, y yo (Enrique) me encargo del final, de forma que a veces hay pequeñas discusiones y contrastes de pareceres.
La familia Chappory era Tangerina (así, con mayúscula) de origen inglés, de gran fortuna y luego venidos a menos, por no decir «a nada». La gran mansión Villa Eugenia, con sus más de 30.000 metros de jardín se ha convertido en tres horripilantes edificios, aunque mantienen la maravillosa vista al estrecho de Gibraltar.

 

על הסופר

אנריקה סנצ'ו ביסקרה נולד במיורקה בשנת 1951. ילדותו עברה עם דודיו, משפחת צ'אפורי, קיץ בטנג'יר וחורף במדריד.

אנריקה תמיד האמין שרעיון יכול לשנות את העולם, אדם יוזם שבגיל 16 הפך לעצמאי בחיפוש אחר החלומות שלו. הרפתקן שמעולם לא פחד לעשות טעויות. במהלך חייו לקח על עצמו חברות ופרויקטים, כל זאת מתוך כוונה לשנות את המציאות בה חי.

מפחד ממטוסים אבל לא מפחד מטיסה, עם הזמן הוא שינה את טנג'יר ומדריד לישראל וניו יורק. אבל תמיד שומרים על הכמיהה לאותם הקיצים בוילה אוגניה.

היום הוא בדימוס במיורקה, המקום בו נולד. על חופי הים התיכון הוא עומד בפני ההרפתקה הגדולה האחרונה שלו: תקווה בטנג'יר

ספר זה מזכיר לנו בערגה את העבר ונותן לנו הרגשה של אופטימיות בהווה, נותן לנו כנפיים להאמין בתקווה לעתיד.

אנריקה, עם הסיפורים והדיאלוגים שלו, יודע לתפוס את התחושה הזו בצורה מושלמת. בין אם אתה מטנג'יר או לא, בין אם אתה מכיר אותה מקרוב או מרחוק, ההיסטוריה שלה יכולה ללמד אותך שיש מקום בעולם לתקווה. אנשים מספרד, איטליה או גרמניה מעולם לא גרו שם. תמיד חיו טנג'רינוס שלא תהו מאיפה הם באו. נוצרה קהילה של אנשים שלווים.

Sobre el autor

Enrique Sancho Bisquerra nació en Mallorca en 1951. Su niñez la vivió con sus tíos, familia Chappory, los veranos en Tánger y los inviernos en Madrid.

Enrique siempre ha creído que una idea puede cambiar al mundo, una persona emprendedora que a los 16 años se independizó en busca de sus sueños. Un aventurero que nunca temió a equivocarse. A lo largo de su vida ha emprendido en empresas y proyectos, todos con la intención de cambiar la realidad que le tocó vivir.

Con miedo a los aviones pero sin miedo a volar, con el paso del tiempo cambió Tánger y Madrid por Israel y Nueva York. Pero siempre manteniendo la añoranza de aquellos veranos en Villa Eugenia.

Este libro nos recuerda con añoranza el pasado y nos transmite la sensación de optimismo en el presente, dándonos alas para creer en la esperanza del futuro.

Enrique, con sus historias y diálogos, sabe plasmar esta sensación a la perfección. Seas de Tánger o no, la conozcas de cerca o de lejos, su historia puede enseñarte que hay lugar en el mundo para la esperanza. Allí nunca vivieron personas de España, Italia o Alemania. Allí siempre vivieron Tangerinos que no se preguntaban de dónde venían. Se creó una comunidad de personas en paz.